החלטה בתיק מ"ת 42054-10-11 - פסקדין

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של העסקת תושב זר שלא כדין , הסעת תושב זר השוהה שלא כדין בישראל .

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו וזאת על פי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי ( סמכויות אכיפה - מעצרים)  התשנ"ו-1996 . ( להלן : "חוק המעצרים " ) .

על פי הנטען בבקשה בידי המבקשת ראיות טובות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת למשיב הכוללות:  עדויות שני פקחי רשות ההגירה שפניהם הודה המשיב על העסקת תושב שטחים , הפללת המשיב בידי תושב השטחים על אף ידיעת המשיב שהינו גר בשטחי הרשות הפלסטינית ואסף אותו ממקום שבו מתאספים תושבי השטחים בבקה אל גרביה בהמתנה למעסיקיהם .

עוד נטען בבקשה כי למשיב ישנן הרשעות רבות ובין היתר בעבירות של הסעת תושבי הרשות שלא כדין ולחובתו מאסר מותנה בר הפעלה שהמבקשת עותרת  להפעלתו במידה ויורשע.  לנוכח עברו הפלילי של המשיב קמה עילת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים לשם שמירה על ביטחון הציבור ולאור החשש כי במידה והמשיב ישוחרר ממעצרו ימשיך במעורבות בעבירות דוגמת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום .

ביום 31.10.2011 כתב האישום תוקן בחלקו העובדתי בסעיף 1  והוספה עבירה של נהגיה בזמן פסילה וזאת בהסתמך על גזר הדין בעניינו של המשיב בתיק 30373/07 (בית המשפט לתעבורה בקרית גת), אשר שלל את רישיונו של הנאשם למשך שלושה חודשים החל מיום הפקדת רישיונו בבית המשפט, וכן גזר הדין מיום 7.9.2011 בתיק 22600/10 (בית המשפט לתעבורה בחדרה) שלפיו נפסל רישיונו של המשיב למשך 6 חודשים החל מיום הפקדת רישיונו בבית המשפט.  נכון ליום הגשת כתב האישום הראשון לא הפקיד המשיב את רישיונו בבית המשפט ולפיכך נכון ליום הגשת כתב האישום הראשון פסילת רישיונו של המשיב עדיין הייתה תקפה .

בדיון שהתקיים בפניי ביום 31.10.2011 חזרה המבקשת על טענותיה בבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים וציינה כי לנוכח עברו הפלילי והתעברותי  המכביד של המשיב אשר מדגיש היותו אדם שלא מכבד החלטות שיפוטיות ולאור העובדה כי המשיב ביצע את המיוחס לו בכתב האישום כשתנאי של שישה חודשים מרחף מעל ראשו, לטעמה, במקרה דנן אין מקום לשחררו של המשיב לחלופת מעצר.

ב"כ המשיב ומנגד, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין וחלק לקיומן של ראיות לכאורה לגבי העבירות של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין ולגבי העבירה של נהיגה בזמן פסילה .

ב"כ המשיב הסכים לקיומה של עילת מעצר אולם לדעתו העבירות המיוחסות למשיב אינו מחייבות מעצר מאחורי סורג ובריח, כאשר העילה למעצר הינה החשש לשלום הציבור, ועל כן הציע לשחרר את המשיב לחלופת מעצר שבה ישהה המשיב במעצר בית מלא, תחת פיקוחו הצמוד של בנו .

בנו של המשיב , העיד בפניי כי הינו סטודנט שנה רביעית לסיעוד בן 23 , ללא  עבר פלילי , מצוי בתקופת של כתיבת סמינריונים והסכים לפקח על אביו ובמידה ואביו יפר תנאי המעצר התחייב להודיע על כך למשטרה .

ראיות לכאורה :

מעיון בתיק החקירה בולטות הראיות הבאות:

עד התביעה מס' 1 אברהם וקנין בהודעתו במשטרה מיום 27.10.2011 פירט אירוע תפיסת תושבי השטחים, העד נשאל האם שוחח עם מעסיק ומסר כי: 

"כן בהתחלה הוא טען שהוא עובד מן המניין של קבלן מאום אל פחם ושמו חאלד אך לאחר שאני חקרתי את השבח במקום בעל פה וביקשתי ממנו שיתרחק מהמעסיק  המעסיק כנראה פחד שהשבח יפיל אותו ואז הוא אמר לי אני המעסיק ואני מבאקה אל גרביה והם לנים אצלי והם מועסקים אצלי ואני שאלתי את  המעסיק מי לוקח אותם ומי מחזיר אותם והוא אמר לי שיש נהג מאום אל פחם שאוסף אותם ומחזיר אותם מבקה  אל גרביה " .

עדת התביעה מס' 2 נזהה זועבי בהודעתה במשטרה ביום 27.10.2011 תיארה אירוע תפיסת תושבי השטחים והוסיפה  וכשנשאלה לגבי זהות המעביד ענתה :

" על תעודת הזהות שלו שמו רסמי אבו מוך מבאקה אל גרביה ולא נתקלתי בו בעבר במסגרת עבודתי " .

עד התביעה מס' 6 רס"ר הילה אחיטוב רשמה  דו"ח פעולה שבו בין היתר ציינה:

" בשיחה עם רסמי מסר כי הוא המעסיק של סמיר קבלן משנה והוא לא יודע כי הוא שב"ח עם עבירת ביטחון".

והוסיפה:

" נערך חיפוש ברכב שאיתו הגיע רסמי ומסר כי האוטו שלו הבן שלו הגיע איתו והשאיר לו את האוטו ונסע בטרמפים  אציין כי רסמי פסול נהיגה ... במהלך חיפוש שאני ערכתי ברכב נמצא מאחורה בתוך שקית סיגריה עם חומר החשוד כסם מסוכן מסר לי רסמי כי הסיגריה קנה מהכפר וזה בדרך כלל מה שהוא מעשן " .